הצהרת  אמן / agenda  

 

משיכתי העזה לפיסול, עיסוקי העיקרי, החלה כבר בילדותי. אז, כמו היום, נקודת המוצא שלי היתה פיסול בחימר. הסיבה לכך נעוצה בתחושת החופש שמקנה לי העבודה בחומר. באמצעותה, קצת כמו מלחין שמתחיל לאלתר, אני מרגיש כי הרעיונות שטרם לבשו צורה סופית בעיני רוחי עוברים קונקרטיזציה, ומקבלים את צורתם הגשמית.

 

תהליך העבודה שלי מתחיל ברעיון, שנדמה לי מוגמר בעת הגייתו. אולם כנ"ל, מרגע שהאידיאה פוגשת בחומר, הרעיון מתחיל בתהליך של טרנספורמציה, עד להולדת העבודה המוגמרת.

אני ניגש לתהליך מבלי שאני מנסה להבין ולתהות על קנקנה של האידיאה. כמו המלחין המאלתר בדרך להתהוות היצירה, מצב תודעתי זה מאפשר לי לפלוט את היצירה מתוכי כרגש אימפולסיבי. רק משהושלמה העבודה, במבט רטרוספקטיבי, אני יכול לנתח ולהסביר את עבודותיי. לרוב, אז אני מבחין שמבלי משים שבתי לדון בתימות סביבן נסובות מרבית עבודותיי- עושר ושפע, אולם כזה המעוטר בריקבון ומאקאבריות, מעין גרסא מודרנית של ואניטאס. דרך עבודה זו איננה אסטרטגיה, כי אם פרקטיקה טבעית ונוחה, שעם השנים הפכה לרוטינה.

 

ה-credo שלי כפסל, הוא שעבודות במדיום החזותי צריכות לגעת בצופה ללא הזדקקות לתיווכו של טקסט, עד שזה יוכל לכתוב עבור עצמו את הכותרת וההסבר על קיר הגלריה. יתרה מכך, לדידי, העדרן המוחלט של מילים הוא מקסמי המדיום. מילים מספרות 'על', ציורים מתארים 'את', גם בגרסתם המופשטת, בעוד הפיסול חף מכל להג, ומאפשר — באמצעות הקונקרטיזציה הנ"ל — גישה ישירה של האידיאה לעולם הגשמי. זו הסיבה לכך שאני פועל מתוך אמונה בחשיבותה של טכניקה מפותחת. העדר יכולת טכנית יעמוד בדרכי מלהביא לידי ביטוי פיזי מיטבי את הקונספציה. המוטיבציה שלי איננה חתירה לווירטואוזיות לשמה ורצון לעורר השתאות, ואין לפרש את המשקל שאני מקנה לטכניקה כשאיפה ראוותנית. יכולת טכנית מושחזת היא הכרח, בייחוד לאור תפיסתי את הפֶּסֶל כדרך מזוככת ללא כל המכות על מילים.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now